אני לא מספרת לך הכל. למה את חושבת ככה בכלל ?! מה שאני אומרת לך לא אומר לך מי אני! מה שאני עושה איתך לא אומר לך מי אני! אולי לידך אני נראת ילדה מאושרת ולפעמים אני אפילו בורחת למקום המוגן הזה לידך כדי להמשיך לשקר לעצמי שאני מאושרת, אבל, אין לך מושג כמה אני רוצה להיות לבד אין לך מושג כמה שאני שונאת את עצמי אין לך מושג כמה שאני בוכה אין לך מושג כמה פעמים ביום המילה התאבדות עוברת לי בראש. וכן אולי אני משתמשת במושג הזה מוות בתור הגנה ולפי מילותייך, זיוף, אבל זה רק בשבילי, אני צוחקת על זה כי אני בורחת מזה ועם כל השנים שהשארתי לי את זה בשקט בשקט בראש ועם החשיפה הכל כך קטנה הזאת של היאוש, כן היום אני אומרת את זה כל יום כשלכולם כבר לא אכפת, אבל זו המטרה, המטרה שמעצבנת אותי.
לא אכפת לי כמה את מכירה אותי! עד שיגיע היום שבו תיהי איתי כשאני לבד אז את תכירי אותי! כשתיהי איתי בחדר כשאני בוכה כל לילה, כל יום. כשתיהי בשירותים כשאני בורחת מעצמי כשאני כבר לא יכולה להחזיק את הדמעות למעלה. כשתיהי איתי על הגג עם הסיגריה והמחשבות הלא נפסקות על אולי הגיע הזמן לקפוץ, כשתיהי איתי בכל חתך, כשתחתכי איתי כשתרביצי איתי, כשתשתגעי איתי. כשתיהי איתי כשאני מעבירה להכי חם במקלחת ולא מפסיקה לבכות. כשתיהי איתי כשאני שופכת מים מקומקום על עצמי. כשתיהי איתי בכל הרגעים של השקר! כשתשקרי יחד איתי ותמחקי מהמוח שלך את מה שקרה, כי מה שקרה זה השקר! את לא הכאבת לעצמך, את לא חתכת את עצמך, את לא הרסת את עצמך. את סתם לא זהירה. כי שם זה מכלב, שם זה משריטה, פה זה מטיול וזו בכלל תאונה. את לא צריכה לקשר, הם לא יקשרו.
ברגע שתיהי שם אז תכירי אותי באמת!
כי בנתיים את לא מכירה אותי באמת. ותפסיקי לחשוב ככה, כי זה פוגע בי כשאת מעבירה עליי ביקורת שרק גורמת לי לרצות לברוח למקום הזה שאת לא מכירה אותי בו.
;){kind=link}