אז ישבתי וחיקיתי לך, כמו שאני מחקה לך בכל יום.
אתה אוהב לחזור מאוחר למרות שיש בצפר מחר
ואתה חושב שאני לא יודעת אבל אני לא נרדמת עד שאני שומעת את המנגינות שאיתן אתה הולך לישון
אני לא יודעת לאן אתה הולך ועם מי אתה מסתובב בשעות כאלה, אתה לא מספר לי אבל אני דואגת לך,
אני דאגתי לך.
אחיך לומד עכשיו עם המורה איתה למדת, עברו 7 שנים המורים עדיין כל שנה מזכירים לי אותך בצורה כזאת שאני מקווה לשכוח אבל עוד כמה חודשים זהו, אחיך יסיים את לימודיו ולא יזכירו לי אותך יותר אף פעם ואני חוששת מהרגע הזה
כי אני עדיין מחכה לך, עד שתחזור
ועכשיו אני אדע שלעולם לא תחזור.
הנער הזה שנהג מולך עכשיו התחתן, אבל זה הוא ששתה, אבל זה הוא שלקח את חייך, אבל זה הוא שממשיך בחייו עם טעות שהוא עשה ולא אתה.
ועדיין מספרים לי שמלאכים הם שעולים למעלה, ואותם לוקחים ראשונה
ועכשיו אני אולי מתחילה להאמין.
;){kind=link}